#TAGS

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com

2106

June 21, 2017

צהריים טובים. הסמסטר נאסף. אנו שרויים במתח לקראת ההגשות הסופיות וכולנו לחוצים פצעי לחץ וטחורים בטוב טעם.

 

מהמחלקה יצאנו, נווה ישן בסטודיו. דרך גן העצמאות עשינו עיקוף והגענו לטרה נוסטרה. קולג' פרנציסקני שתכנן אנטוניו ברלוצי בשנת 1927. יואב דיבר עם ראש המסדר הפרנציסקני שיארגן לנו כניסה. 

http://www.custodia.org/default.asp?id=506

 

האדם סירב להזדהות בשמו אולם יצר קשר עם האיש שלו במנזר. הם הסכימו שנכנס למתחם אולם לא לבניין, מפאת היותנו כופרים. בהגיענו בבוקר המתין אדם בשם ג'ורג' בכניסה. הוא אמר שראש המסדר סירב להכניס אותנו אולם הוא יכניס אותנו על דעת עצמו.הוא אחיו של הארכיטקט שעושה את השימור ואחיו השני מתכנת. הוא הקבלן. במקום יש 25 כומר, ושלוש אחיות נזירות שמחליפות שמן מנקות ומבשלות. הכמרים הולכים להלקאות, לומדים, מסיימים את היום בג'עאפר וחוזרים לקולג'. עד 1948 היה שם בית ספר בו למדו מוסלמים, נוצרים ויהודים, עם מורים מכל הדתות. 1948 התחילה איזו אפיזודה שולית, מדינה ציונית קמה, כבשה את המקום, דחפה את האוניברסיטה העברית פנימה, עד 1997. במיכאל שלי, עמוס עוז, מיכאל נפגש עם הצ'וצ'ה שלו שם. אחרי זה שיחררו בשביל הפרנציסקנים. השאירו חורבה, מאז ג'ורג' מגהץ את הכרטיס על חשבון הפרנציסקנים. קשה להאמין שדעתו של אנטוניו הייתה נוחה ממצבו של הבניין. אקרשטיין ברחבה, עם מזרקה מצועצעת מוקפת גדר, תריסי קליל עם פירזול עצוב. הייתה תחושה של הישג באפשרות הפריצה הן הפיזית והן הביקרוקרטית, אולם אכזבה קשה מטיוח וחיפוי מורשתו של ברלוצי. הענקנו לג'ורג' תשורה ובאנו ל את. אולם ג'ורג' הבחין בעין הרואה הכל על התשורה ושאל אם יש לנו קשר לבונים החופשיים. סיכמנו איתו שלכשנכנס הוא בפנים איתנו.

 

ירדנו באגרון לכיוון מנזר רוזרי. סיסטר אנה פגשה אותנו בחוץ ונכנסנו יחד אל רחבת הכנסיה אותה תכנן קונרד שיק. לזכותו של שיק יאמר שבמאבק היום בין שיק לברלוצי, הכנסיה של שיק עשתה יותר רושם. מעט יותר כבוד למורשת האדריכלית. וכשאני כותב מעט יותר כבוד אני מתכוון שום טיפת כבוד. חיפויי השיש היו די דוחים. החלונות היו נחמדים. לאחיות יש גינה חמודה מאד, ירק וגפנים. ודחליל אימתני שראשו זכוכית משגיח מפני ציפורים.

 

 

נווה אמר שלום, נזכר בימים שראה אותו כזה קטן בבריתה של דחלילה. יסמין "מסלול בשרוול" דרשביץ התגנבה לעזרת נשים. אנחנו שאלנו את סיסטר אנה האם נהוג שכנסיות קתוליות מאורגנות ברוטונדה. סיס ענתה שהאמא שלהן אהבה מחרזות עשתה את כל המסדר מחרוזות תפילה, ויש שם קולאז' שלה. לפני שיצאנו הענקנו לסיס את התשורה. היא שאלה מאיפה אנחנו. אמרנו שאנחנו לומדים בבצלאל. היא שמחה מאד וביקשה תמונה יפה!

אמיר אמר שצריך להביא לה תמונה של האמא מריה הקדושה פסוקת רגליים כשישו יורד לה והוא עם התחת לצופה בו יש באט פלאג מקרח ומעל ראשה סוללת באטפלגים בכל הגוונים כהילה של קדושה. יואב לא אישר.

 

המשכנו מטה באגרון. רצינו לבקר בבית הכנסת קהילת יוסף. היה פח. המשכנו למרכז צפון אפריקה. בחוץ ישנה חצר יפה עם אריחים צבעוניים ומקסימים אולם אין ממש אפשרות להכנס. לא רצו לתת לנו להכנס. עשינו שם מהומה, וגירשו אותנו. נכנסנו למפעל. צ'וצ'ה זרה נתנה לנו לבקר. אמיר הטיל הקובייה. יס מסלול בשרוול אמרה זה מזבלה. הייפי אמר הם חיילים של אראל מרגלית. אין טיטו שיגן עליהם.

 

 

 

 

 

בדרכים פתלתלות מצאנו דרכנו אל ההיברו יוניון. בהיברו יוניון יש ערבוב של שניים ראויים לציון - היינץ ראו המיזוגן, ומשה ספדי הדרוזי. יס מסלול בשרוול הציעה את הטקטיקה לפלישה - אמרו להם שאנחנו לספרייה. זה עבד. השומר קיבל את הטענה שאנחנו לספרייה. היינו בכל המתחם חוץ מהספרייה. הסתובבנו בטיילת של מעלה. רפפות רפפות, קלויסטר בו נעים להרהר. ההיברו סטודנטס עשו רעש מלמטה. כל מיני דברים כמו hell yes וכאלה. השקפנו על העיר העתיקה. השקפנו על משולש הקובייה של ספדי. ראינו את המעונות בבית שמואל. ירדנו אל הבריכה הקטנה, אולי מצוטטת מקאהן, אולי באה לפני. פגשנו את הרפורמית המוזנחת. אמיר לא לקח מספר. נכנסנו לכיתה. בהיברו יוניון יש כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם. טכניקה מאד מעניינת של תקרות, קורות, ייתכן prefab, מערכות משתלבות בהן היטב. החילון (פנסטרציה) של ראו מקסים. מבחינת קומפוזיציה, איזון בבניין, והחדרה של אור. תכנון פנים מכין נישה לארון טיק יפה בכיתות הצנועות. פרטי בטון אבן חלונות יפים.

 

גלשנו לתוך בית שמואל. שם יש בעיית אבטחה קשה. חלשנו בחצר הפנימית. מעונות צנועים ועשויים ביד עדינה השקיפו מעל קלויסטרים. טיפסנו אל הגג בכוונה להגיע אל בית המשולש והריבוע. טיפסנו בקומה 6, הייפי לא השתלט על הדחף ולחץ על כל הקומות בדרך. בקומת האולם בית המשולש והריבוע נשארו שאריות ממסיבת בת המצווה של הבת של יוסף. מצועצע יותר ממיכל נגרין על ספידים. נוף מקסים בניין דוחה. ראינו שוב את מלון המלך דוד. ראינו את הקונסולייה הצרפתית. ספדי דרוזי. רצינו להגיע למנזר בממליא. הקפנו והקפנו הגענו לכניסה. ארמנית טפי ימח שמה לא נתנה להכנס לקחה מספר טלפון קישקשה שזה גן ילדים, אמרנו זה מנזר, אמרה זה מנזר זה גן ילדים הבעלת בית לא בבית אתם לא יכולים להכנס אין מספר טלפון תעופו מהעניים.

 

 

 

מלכדנו לה את האוטו והמשכנו לעיר העתיקה. שער יפו רצינו לעצור לקפה בקלויסטר הקפה והמאפה היפה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מפה לשם גילינו שמשום מה העיר ריקה כמו שלא הייתה ריקה. הייפי הציע לחלוש בכנסיית הקבר. נכנסנו. כל הצייתנים התייצבו בתור להציץ באבן, בקופסה בתוך קופסא. יואב סטה מהמסלול הגיע לחצר האחורית של הכנסייה. הרבה כניסות לחפיר יש שם. מלאכת השיפוץ הגיעה לקריפטה, שם יש את הדיוויין פלורסנט מאיר באור נגוהות. הגענו לקלויסטר הקפה. גרמניה מפרברי המבורג שאלה אם אנחנו מעוניינים בשירות. אמרנו לה שכן. אמרה גשו לדלפק, הבריסטה הכי גרוע בעולם מחכה לכם שם. אחלה בריסטה חרא בריסטה. היו מעט קשיים בהבנת הנשמע אצל הגרמנייה טפי. הרבה ישראלים עוברים לברלין. מה את אומרת. כנראה שאתה לא יודעים לסיים דברים שאתם מתחילים. פליקס היה שם שוב. הוא מבולבל. הקפה העוגה הייתה פשוטה וטובה. גירשו אותנו בקול פעמונים מחריש אוזניים. בדרך החוצה דחליל חלש על גרמניה מוכרת שאת שמה הוא לא ידע. הלכנו לעראפת. אחמד אדום הלחיים שם את החומוס בכלי. עלינו לגג וניגבנו. כנופיית הפרקור השתוללה על הגגות. משפחה מקסיקנית הגיע עם מדריך. המדריך בא להסתלבט עלינו, מה אין תקציב לאיזה קבב? לא הבין לאן הוא נכנס. פירקנו לו את המשפחה. נתנו חומוס לכולם. האבא לקח ראשון הקריב את עצמו. המדריך אמר שהם אכלו בארומה. חירבנו לו על הראש. הכנו עוד ניגוב לבת. היא נראתה כאילו פבלו אסקובר בא לאנוס אותה. אמא התעקשה שהיא תיקח. ביציע האחורי היו צעקות. המשכנו בשיחה על גילוח בתי שחי, פופרז, רפורמיות, לסביות, רנדום סקס ומין אורלי פרוטקטד או לא פרוטקטד בפגישה ראשונה כן או לא. הייפרד התנגד והסכים בוז.

 

בג'אפער אנחנו כבר בני בית, קיבלו אותנו בחיוך, טעינו ולא עצרנו אותו כששם לנו את הסולת שעלי אומר עכשיו שקוראים לה חריסה, הסבירו לנו על ברכות הרמאדן, על העיד אל פיטר. יום ראשון נברך עיד סעיד. המשכנו בדרך הייסורים. יס מסלול בשרוול רצתה לגלות מהו צריח התעתועים, עשינו מעט סיבוב אולם בסופו של דבר הגענו וגילינו את הגנסיה, בקומה השניה. הייפי הוכיח שמותר האדם מן הבהמה אין, כשצעק בן זונה שתקבל סרטן במסדרון הקדוש, סגרנו את פינת צריח התעתועים. המשכנו, עלינו מעלה, וזהו. כך נגמר היום, ייתכן שהיה זה סיור ניו גייט האחרון לשנה זו.

 

הייתם אחלה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

080619

February 15, 2020

220419 מעגלים נסגרים בחיפה

May 20, 2019

1/15
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now