#TAGS

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com

310318 עם אמא בראמה

April 1, 2018

למרות שסוף השבוע בצפון והביקור בראמה בפרט מעורר מחשבות רבות, אנסה לתמצת כמה שיותר במילים. בחמישי הגעתי מוקדם לצפון, ומיד נסעתי עם אבי לקנות שרצים בעכו. עכו היא יעד מומלץ לביקור. עיר עם עבר מפואר, אי אפשר להכחיש. העבר של העיר מטיל צל כבד על עכו החדשה. צל נופל גם על עכו העתיקה. הוויז הוביל אותנו ל'שוק עכו העתיקה' שהיה בלב העיר החדשה. זה היה שוק, אבל לא השוק של העיר העתיקה. לא הייתה שם הסחורה שאבי ואני רצינו. המשכנו לעיר העתיקה ושם קנינו את השרצים הטריים.

כשירדתי מהאוטובוס מירושלים התחיל לטפטף. וכל יום שישי ירד גשם. תודה לאל ניניו. זה היה מאד במקום. שיחקת אותה עם מזג האוויר. עשית ספונג'ה של סדר פסח לשמיים. אחרי ליל הסדר החגיגי והאינטימי הלכו כולם לישון. שרצים אכלנו בארוחת הערב, אבל על המצה-בריי של שבת בבוקר לא ויתרנו. אי אפשר להאשים אותנו שאנחנו לא יהודים. אחרי ארוחת הבוקר נסעתי עם אמי לראמה. 

לפני שבוע הגענו אמי ואני לראמה עבור טיפול שיניים שלי. את ראמה אנחנו מכירים בעיקר בשביל החומוס, וזו ככל הנראה תעודת עניות שלנו. הטיפוס אל רופא השיניים חשף טפחיים מפתים. היינו צריכים לחזור. בתפריט, שלוש כנסיות וכפר רב שכבות היסטוריות. צלבנים ועותמנים עברו פה. האוכלוסייה שמורכבת מנוצרים, דרוזים ומוסלמים התגבשה בצורה זו גם בנסיבות טראגיות. כדאי להכיר את הסיפור של ראמה. האם ראמה היא כפר או עיר? היא מועצה מקומית. חיים בה, נכון לשנת 2016 7,470 תושבים.

כשהגענו צלצלו פעמוני בתי הספר ועשרות ילדים התפקעו בריצה מהמסדרונות והכיתות. לילדים הקטנים חיכו הורים שהחנו את רכבם במדרון. לאחר מכן ראינו שיירת מכוניות עם צעירים חוגגים את היציאה לחופש האביב. גם בכנסיה הראשונה שאליה הגענו שקדו על ההכנות לחגיגות האביב. הנוצרים בראמה מתיישרים אל ללוח השנה היווני אורתודוכסי וחוגגים את חג הפסחא עוד כמה ימים מהיום. הכנסייה הייתה נעולה, והם המליצו לנו לחזור עוד חצי שעה.

הודנו והמשכנו בטיפוס. ראמה יושבת על המדרון מתחת לשמורת הר מרון. הורטיקלים של ראמה קשוחים. אבל בהחלט שווים את המאמץ.  

 

 

 

 

 

 

טיפסנו כמה שיכולנו בצד המערבי של ראמה עד שהגענו לנקודה בה הכביש נפרד וממשיך לבית ג'אן. פנינו והמשכנו מזרחה. הגענו לשכונת אלבורג'. השם הזה לשכונה מסקרן. אני לא יודע ערבית, ואינני יודע אם יש לשם משמעות ומהי יכולה להיות בערבית. כפי שאני קורא את המרחב של ראמה אל בורג' היא חלק של ראמה שאינו מהליבה העתיקה. היא תוספת מאוחרת, קשה לקבוע אם כולה נבנתה בעשרות השנים האחרונות, אבל במיקומה ביחס לעיר העתיקה ניתן להניח שהיא מאוחרת לה.

בהקשר זה עשוי להיות מעניין להביא ציטוט מהפרק על הדינאמיקה של אלמנטים אורבניים מתוך "הארכיטקטורה של העיר" של אלדו רוסי:

 

 

"How does the city grow? The original nucleus, enclosed within the walls, extends itself according to its own specific nature: and to this formal individuation corresponds a political individuation. On the outskirts of the city develop the borghi of the Italian city, the faubourgs of the French city.

 

Milan, whose monocentric structure is wrongly attributed to a kind of spreading out of the historical center, was defined clearly throughout the medieval period by the continued presence of the Gallo-Roman center as well as by convents and religious buildings. The persistence of the borghi is so strong that the principal one, San Gottardo, came to be called in dialect simply el burg, and still is, with no other name."

 

 אוקיי, אז להשוות בין מילאנו לראמה זה מעט מופרך, אני מסכים. אבל לזיקה הלשונית קשה להתכחש. גם בשפה הגרמנית יש למילה בורג זיקה אורבנית. בורג היא טירה. באיזו טירה מדובר? גם אם הבאת רוסי לתמונה מאולצת, אפשר לנסות ולהבין על מה הוא מדבר. נדמה שהוא רואה בבורגי את החצאית של לב העיר ההסטורי. ניתן עוד אסוציאציה. 

 

גם בחיפה היה בורג. מהו הבורג, בורגי? באלבורג' של ראמה קנינו מים במכולת והמשכנו מערבה אל קצה השכונה. 

 

 

בקצה השכונה ראינו אב ובנו עומלים על בניית תוספת בניה לבית. אחרי כל הטיפוסים בורטיקלים של ראמה נראנו תשושים. השניים שאלו אותנו אם אנחנו עושים ספורט. אנחנו צחקנו. הם הזמינו אותם לשתות קפה ולראות את הבית. סלמן סיפר איך הוא בונה בעצמו את כל הבית. זה היה מרשים. הבן ישב איתי לקפה וסיפר על השירות הצבאי בנווה יעקב. זה היה ביקור נעים מאד.

אחרי כוס קולה, סיור בבית וכוס קפה, נפרדנו בחום והמשכנו. מהבית של סלמן הגענו אל הכנסייה הלטינית.

הכנסיה הלטינית נמאת בלב בית ספר שאפשר לראות דרכו. בכנסיה פגשנו את האחות רוזארי. היא לא רצתה להיות מצולמת. שאלתי אותה היכן למדה. היא סיפרה שלמדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ואז למדה שלוש שנים נזירות במנזר רוזארי ברחוב אגרון. הזכרתי שלמסדר של רוזארי יש מנזר בעין כרם והיא חייכה. "האחות אגתה" היא מיד אמרה. אמרתי לה שהאחות אגתה קצת משוגעת. היא צחקה ואמרה שהיא יודעת, היא מאד משוגעת. הכנסיה מאכזבת, אין מה להגיד. בית הספר מפצה על הקפלה. המשכנו חזרה אל הכנסיה היוונית אורתודוכסית בה היינו בהתחלה. 

 

הקפלה היוונית אורתודכסית מרשימה יותר הלטינית. בחוץ פגשנו בני נוער מכינים את המצעד של מחר. הם הזעיקו את ניקולא המבוגר שפתח עבורנו את הקפלה. ניקולא סיפר לנו שהקפלה נבנתה על ידי הרוסים בסוף המאה ה-19. הרוסים בנו גם בית ספר מצפון לכנסיה. בית הספר הזה הפך לימים למתקן של השירותים המוניציפליים של ראמה. היוונים האורתודוכסים השתלטו על הכנסייה. ההסטוריה הזאת מסקרנת. לא פגשנו רוסים או יוונים בטיול. אל הכנסיה האחרונה הובילו אותנו דוך אל תוך העיר העתיקה. הזכירו משהו שנראה כמו שוק. כל הדרכים והסמטאות של ראמה מקסימות. ויש בה סוגים מגוונים של דרכים.

הכנסיה האחרונה בה ביקרנו בראמה היתה כנסיה יוונית קאתולית. אינני זוכר את שם האדם שאירח אותנו. הוא סיפר שביום יום הוא עובד ברמי לוי בכרמיאל. את שירות הקודש הוא עושה בהתנדבות בסופי השבוע. עכשיו, בתקופת חגי האביב יש לו הרבה עבודה. כשהגענו שמענו אותו שר בקפלה. קולו היה מוגבר, וכשנכנסנו לכנסיה דיבר איתנו עדיין אל תוך מקרופון ששיווה לו קול עוצמתי.

 תודה לראמה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

220419 מעגלים נסגרים בחיפה

May 20, 2019

29032019

April 6, 2019

1/15
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now