#TAGS

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

© 2023 by Annabelle. Proudly created with Wix.com

020518 בזולה של הארי

May 6, 2018

שלום רב. אנו ניגשים לכתוב על ביקורינו באחד הארמונות של הורודוס. ההרודיון. בעבר יכולנו לראותו דוקר את האופק הנשקף מתצפית יפה של הרי ירושלים. זמן רב עבר מהפעם האחרונה בה סיירנו. עובדה זו ניתן לתלות בלימודינו, עליהם שוקדים ודוגרים אנו במרץ. הסיור הנ"ל היה פרי שיתוף הפעולה הפורה בין אנשי שעוואה וניו גייט לבין מכון אולברייט. שיתוף הפעולה הוליד בעבר את סיורינו במנהרות הכותל בהנחיית פרופסור דן בהט. התרגשנו מההזמנה ושמחנו להצטרף לעובדי המכון בסיור הארכיאולוגי האתר.

כשהיינו סטודנטים ירוקים, בקורס לעיצוב בסיסי בשנה א', חלקנו עבדו על מבנה זה של הורודוס. בהגשות השונות יכלו כולנו להתרשם מהתכונות האדריכליות שלו. מיקומו, מצד אחד קרוב לירושלים, ומצד שני, מחוץ לגבולות המדינה, עוררו בנו עניין כלפי חצ'קון זה שטיפח השליט האדומי. יצאנו השכם בבוקר מירושלים הבירה, ברכבים. אמיר אסף את נעמי, שלי ויסמין, ונדב אסף את יואב ודור. דור הביא עימו לימוני ענק מגינתו שבגילה. בכינסה לגן הלאומי שבהרודיון פגשנו את יונתן, הדוקטור שצוות אל עובדי מכון אולברייט על מנת להנחותם בסיור באתר. יונתן, ג'ינג'י נעים הליכות נראה צעיר מכפי גילו ובעניין רב סיפר על הגילויים בהר. ניכר היה שהיכירותו עם החומר היא היכרות עומק וכששאלנו אותו שאלות היינו בטוחים שנקבל תשובה עניינית ורצינית. 

האמת היא שבימים אלה,של ספק אביב ספק קיץ, מזג האוויר כבר קשה מנשוא. יונתן המדריך דאג לנו ושאל אם יש ברשותינו מים להרוות את צמאונינו. בסיום המעלה שהתפתל מסביב לתל-הר של ההרודיון נפתח לפנינו מה שנשאר מהמבנה של הורודוס. בואו נקדים את המאוחר. בגדול אנחנו יכולים להגיד שהתאכזבנו מהביקור בהרודיון. מה איכזב אותנו? על זה נכתוב תכף. העובדה שלמדנו עליו בשנה א' ללימודינו, שחברינו לספסל הלימודים שרטוטו אותו והרכיבו מודלים שלו, כמו גם העובדה שניתן להבחין בו ממקומות רבים בירושלים גרמו לנו לפתח ציפיות למחזה אדריכלי מרהיב. ולכזה לא זכינו.

לפני שנמשיך בביקורת הקטלנית על ההרודיון אנו רוצים להבהיר כלפי מי מופנית הביקורת שלנו. היא איננה מופנית כלפי יונתן המדריך, או כלפי מכון אולברייט שאיפשרו לביקור הזה לקרות. יונתן סיפק את הסחורה על הצד הטוב ביותר וידע להתאים את הדרכתו לצרכינו כסטודנטים לאדריכלות. ובלעדי מכון אולברייט כל הסיור הזה לא היה יכול לקרות. ביקורתינו מופנית כלפי הורודוס. הורודוס הניח את אבן הפינה להרודיון בשנת 28 לפנה"ס, כשהתחתן עם אישתו השלישית. ההרמון-מבצר הוקם בנקודה בה ניהל קרב במנוסה מפני הפרתים בשנת 40 לפנה"ס. כפי שציין יונתן, המקום גם מציין את הגבול שבין אדום לממלכת יהודה. אדום, המודלת של הורודוס, ויהודה, הממלכה שייעדו הרומים להורודוס. בגדול אפשר להגיד שהורודוס היה בנאי אמיתי. לא נכחיש את זה. ירושלים חייבת לו הרבה. ודווקא בשל המוניטין הזה היה הביקור בהרמון שייעד לעצמו כה מאכזב.

בתום הטיפוס נגלה לפנינו החור בקרקע שהוא ההרמון. בינות לארבעה צריחים וחומה עגולה ניצבים שרידי ההרמון. צריח אחד היה נישא ומורם, גם על מנת לאבטח ולהשקיף ויתכן שגם במטרה ללינה מלכותית. ובכן, עם שלוש נשים יכול להיות נחמד להשתובב בצריח נישא בלב מדבר. לא נכחיש. אבל המראה היה עגום. שאלנו את יונתן מהן האבנים מהן נבנה ההרמון, והוא אמר, אבני גזית. אז אנחנו נגד אבני גזית. בגדול. אבני גזית יכולות להיות גם יפות אולי. הרודיון לא הוציא אותן טוב. הרחבה המרכזית בהרמון הוקדשה לגן. וזה נחמד. היום אין זכר לגן. מה שכן אפשר לראות הוא מבעד לחפירה, את האדמה שבה הושרשו הצמחים. זו הזדמנות ארכיאולוגית חביבה. נדמה לנו שיונתן ציין שלפני הורודוס היו באתר מבנים הלניסטים אבל אנחנו לא בטוחים לגבי זה. 

ברחבה הגדולה של ההרודיון התוודענו לכמה מהתכונות החריגות שלו. נראה שהורודוס לא ניסה להתאים את ההרמון לטיפולוגיה מוכרת של הרמון, והשתמש באפשרות על מנת להתיך אל תוכו אלמנטים שונים לכדי מכלול חדש ומוטנטי. המבנה העגול הכיל פרוגרמות שונות שלא היו רגילות לשכון בחפיפה אחת ויצרו את מה שאנחנו מכירים בתור ההרודיון. הסיור בחברת יונתן איפשר לנו גישה אל מקומות אליהם מבקרים רגילים לא יכולים להגיע. באישור הארכיאולוגים הפועלים באתר נכנסנו אל חלל החומות. שני מערכי חומות שבפגעי רעידות אדמה נפגעו הפרידו בין ההרמון לעולם. במערכי חומות אלו היו שבע קומות, בהם סיירו השומרים, וייתכן שגם התגוררו עובדי ההרמון. חומות ההרמון גם תמכו במפעל שאפתני נוסף שתלה הורודוס בהרמון התרשמנו מאיכות הטיח ההרודיאני. יונתן אמר שמדובר בטיח אותנתי מימיו של הורודוס. זה מרשים. וזה מאיר באור מעניין את השימור שאנחנו רואים למבני אבן בירושלים. עם תכונותיה של אבן הגזית המשעממת, ניתן להבין את הרצון לכסות אותה בטיח. ובכל אופן השימוש בטיח הוא מפתיע. ניתן להבין מכך שהאבן שימשה כחומר בניה גרידא. חומר בניה שחזותו הייתה משנית, ושלבסוף כוסה בטיח.

מהחפיר שבין שתי החומות המשכנו לחלל בצד הצפוני של ההרמון. זו הייתה ההזדמנות הראשונה שלנו להתרשם מהפרסקאות בהרמון. יונתן קבע שעבור מלאכות אלו ועבור מלאכות בנייה נוספות ייבא הורודוס אומנים מארצות אחרות, ככל הנראה מאיטליה. ואכן הפרסקאות מזכירות מראות אותם ניתן לראות בפומפיי ובאתרים רומים אחרים. הפרסקאות מספרות על תרבות מגורים אחרת מזו שהיינו מדמיינים לאותן הקופות. תרויות קישוט שלא חלמנו עליהן. צבעיהן מלאי חיים, תכונה שבולטת על רקע החיוורון המשמים של אבן הגזית והאבק שעמד באוויר ונח על כל האתר. 

 

 

 

 

 

מהחלל בו התרשמנו מהפרסקאות חזרנו אל הרחבה הגדולה. הפעם המשכנו אל חלל ששימש למשתאות אותם אירגן הורודוס. בימים היפים של ההרודיון יכלו אורחיו המדושנים של הורודוס להנות מהנוף של הגן המטופח. אחרי שהורודוס הלך לעולמו ובמרידות שונות של יהודים הפך חלל סביאה זה לבית כנסת. לא באנו להנות, באנו להוריד.

 ליד בית הכנסת - מזנון יכולנו להתרשם מחלל ששימש לכנסיות ביזנטיות נוספות. מעניין לדעת שיש המערכים שבתקופה הביזנטית שימש ההרודיון כמושבת מצורעים. מחלת הצרעת נחשבה אז כמחלה קדושה ממנה סובלים החולים על מנת לכפר על עוונותיהם של הכלל. אחד הדברים שמעיבים מעט על החוויה בהרודיון הוא העובדה שהאתר עודנו נמצא בטיפול ארכיאולוגי. עודנו נחפר במרץ. סוג של מרץ. ההרודיון איננו אתר חפירות חדש. גם קשה להגיד שגילו אותו בזמן האחרון, קו האופק מופרע על ידו מזה שנים רבות. יוספוס הבוגד אפילו תיאר את צורתו כצורת שד. חלקנו זוכרים אולי את התערוכה שהייתה במוזיאון ישראל לרגל הגילויים שחשף פרופסור אהוד נצר באתר. ואף על פי כן, לאחר ביקורים באתרים ארכיאולוגיים אחרים בסביבות ירושליים אנחנו יכולים להגיד שניתן להרגיש קיפוח  ארכיאולוגי מסויים בהרודיון. אפשר להבין את זה. הורודוס לא תורם לנראטיב הציוני יהודי. ולכן אפשר לחרבן על ההרמון שלו. אפשר לקפח אותו בתקציבים. מנהרות הכותל לעומת זאת, 'עיר דוד', הם כשרים. זה טוב לבית היהודי, זה טוב לליכוד, זה טוב לבייס, זה טוב להמשך הפירוז של ירושלים וכל שאר החרא שעושים בעיר המחורבנת שירושלים הופכת להיות מיום ליום.

נכנסנו אל המרחצאות הרומים שהקים הורודוס בהרודיון. שלושה חללים בטמפרטורות שונות נמצאו- חם מאד, פושר ולא כזה חם. הכיפה של המרחצאות עומדת יפה אבל היא לא גדולה מאד. היה מרשים לראות את העמודונים הקטנים שהפרידו את שכבות הרצפה בהם עברו האדים החמים שהלהיטו את החללים. המרחצאות הרומים היו חידוש בהרמונות ביהודה שהציג הורודוס לחלל ההרמון. 

מהמרחצאות המשכנו אל מפעל המים של הורודוס עבור ההרמון. חלק מהמים הגיעו מבריכות שלמה וחלקם ממעיינות בסביבות ההרמון. מפעלי המים היו מלהיבים. מנהרות מים שמתפתלות תלת מימדית בתוך ההר. מערכת המנהרות מתפתלת, נעשית צרה ונעשית רחבה. חללים מתפתלים ומתרחבים. אנחנו ירדנו מלמעלה למטה. הגענו לחלל שבו נאגרו מים והמשכנו מטה. 

 

 

 

 יצאנו מול תאטרון שבפאתו הצפונית של ההרדיון. התאטרון הוא המקום בו נפל אהוד נצר אל מותו. ניכר כי עבור יונתן היה אהוד דמות משמעותית. התאטרון הצפוני נהנה מהנוף אל ירושלים, הבמה מוארת בשקיעה והשמש לא מסנוורת את הצופים. דובר על כך שהתאטרון יכל להכיל 400 איש בזמנו. מאחורי התאטרון מחיצת זכוכית הפרידה חלל פנימי. לפני שנכנסנו אל חלל האח"מים של הורודוס יכולנו שוב להתרשם מהנוף של ההרודיון. מצא חן בעינינו האופן בו ממוקמים המבנים על פני השטח, יוצרים תמהיל שקשה לקבוע בו מהו טבע, מהם מגורים ומהי חקלאות. עבורנו הכל נראה כרקמה אחת רציפה, אותה קשה לאפיין ולקבוע מתי מתחיל חלק אחד ונגמר אחר. צפיפותה נעשית אינטנסיבית ונרפית לסירוגין. תצפית זו על סביבות ההרודיון היא אחת התכונות המלהיבות הנוספות שיש לאתר להציע. בתי האזור מגיעים ממש עד למרגלות ההר, כמו באתרים מסויימים בהם ביקרנו בירדן. האם יש לראות בכך איזשהו חילול קודש? לדעתנו לא. אפשר לחיות לצד ההסיטוריה, בשכנות עם ההיסטוריה וללא הפרדה מלאכותית ממנה. 

על כל פנים, נכנסנו אל חדר האח"מים. אחד הארכאולוגים שקד שם על הטיפול בפרסקו. ביקורנו בחדר היה מוגבל בזמן ובחלל. הם לא רצו שנשאר שם יותר מדי זמן. ככל הנראה הפחמן שנפלט מאיתנו מזיק לציור. יש שם עדות לתפיסה פרספקטיבה רומית, ולגישה מעניינת לקישוט. על גבי הקיר מצויירים שני חלונות פתוח המשקיף אל נוף. הורודוס מתגלה בהרמון כדמות גחמתית שהעמיס על ההרמון כל דבר שעלה על רוחו. מהסיפורים של יונתן הבנו שגם בחלל הזה עם הפרסקאות המרשימות העמיס הורודוס רעיונות, ניסה ושינה. מהתאטרון יכולנו להשקיף על הרודיון תחתית, בה הייתה כנראה עיר מנהלתית, שהקיפה בעמודים בריכה שבמרכזה אי אליו היה ניתן להפליג.

מהתאטרון המשכנו אל המוקד אותו זיהה אהוד נצר כקברו של הורודוס. איתור הקבר התבסס בעיקר על כתביו של יוספוס הבוגד. הקושי למצוא את הקבר נובע מההשחתה של חניכי בר כוכבא, שהיו הגיוניים בערך כמו המנהיג שלהם. עבורם הורודוס הוא מוקצה. אם אמנם היה זה הקבר של הורודוס, הצופים של בר כוכבא לא השאירו ממנו הרבה. במקום עומד מודל בקנה מידה גדול. צורתו של הקבר דמתה ככל הנראה לקבר אבשלום בירושלים. מכתביו של הבוגד אפשר ללמוד על טקס קבורה מופק לעילא, ואהוד נצר מסייע בידינו לדמיין מהלך הטקס ממורדות ההר אל המאוזוליאום. הרבה פירוטכניקה בשביל פרידה מפגר. 

ירדנו יחד עם יונתן אל הרודיון תחתית לשיחה קצרה וסיכום. יחד עם התורמות למכון אולברייט הצטלמנו. אמיר המשיך לביקור בבריכות שלמה ואנחנו המשכנו אל לב העיר לאכול אצל אהרל'ה. שם הושבנו בחדר האח"מים וזכינו לראות את טקס הרמת סיר המקלובה שהיה מרשים ביותר.  בסוף הפוסט ניתן להנות מתצלומים מבריכות שלמה. ובכן, התאכזבנו מההרודיון. מה ננצור ממנו בליבנו? הפרסקאות, ללא ספק. המוזיאונים השונים רוקנו אותו מממצאים אחרים. ואולי ההישג שלו ישאר בפטמה בנוף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

220419 מעגלים נסגרים בחיפה

May 20, 2019

29032019

April 6, 2019

1/15
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now